לפני חודשיים הצבנו לעצמנו אתגר להוריד את ההוצאה החודשית מממוצע של 16,500 ש”ח ל-10,000 או פחות.

המטרה הייתה לאתגר את עצמנו כך שנוכל לאורך זמן לחסוך יותר ולהזדקק לפחות.

אלו היו חודשיים מאד מעניינים שהעלו הרבה שאלות. הרגשתי לא מעט פעמים כמו הסטודנט או החייל חובה שפעם הייתי. הוצאות הכי קטנות, עמדו לביקורת – האם הן ראויות או לא. הוצאות גדולות כלל לא עמדו על הפרק למעט החשובות ביותר.

הורדנו בקצת את חשבון הסלולר והאינטרנט. ביטלנו ביטוח בריאות סיעודי מיותר שאפילו לא שמנו לב שאנחנו משלמים עליו. עברתי לנסיעות באוטובוס בלבד במקום ברכבת ואישתי נסעה בתחבורה ציבורית בחלק מהימים. וויתרתי על לקנות כמה כלים\צעצועים לעצמי. צמצתי את קניות אוכל הפינוקים האימפולסיבי שלי למינימום (גלידה אחת אחרי טיול חצי יום באמצע המדבר, ובקבוק מים ולחמניית שומשום לי ולילדה כשהיינו צריכים ללכת לסידורים ביום חם).

זאת תחושה הרבה יותר טובה לדעת שאתה קונה כשאתה באמת צריך או רוצה משהו, מאשר להכנס לחנות ובאוטומט לקנות משהו שיפנק אותך. אחרי שנים של פינוק עצמי מצאתי את עצמי לא פעם עומד מול מדפים מלאים בחטיפים ודברים מתוקים ולא מוצא שום דבר ש”בא לי”.

אז האם עמדנו באתגר?

בחודש הראשון הוצאנו 10,696 ש”ח.
בחודש השני הוצאנו 11,694 ש”ח.
ממוצע לחודשיים: 11,195 ש”ח.

אז לא. לא הצלחנו להוציא פחות מ-10,000, או אפילו 10,680 שזה היה הצפי להוצאות מינימום שלנו, אם כי בחודש הראשון הגענו ממש ממש קרוב למספר הזה.

רוב ההוצאות היו כצפוי, למעט כמה חריגים.

– הרכב עבר טיפול תקופתי ע”ס כ-700 ש”ח, אך כיוון שמדובר בהוצאה שנתית, החישוב של העלות מנורמל על פני שנה שלמה. ואפילו הוצאנו פחות מהצפוי על תחבורה בזכות צריכה נמוכה יותר של דלק ונסיעה בתחבורה ציבורית.
– קיוויתי שנק’ התורפה בהוצאות שלנו – בילויים ומתנות – תהיה קרובה לאפס, אך הצליחו להשתחל אליה לא מעט הוצאות. בחודשיים הללו היו חתונה, ימי הולדת ויציאות קטנות. בסה”כ הוצאנו פחות מהרגיל אבל עדיין סכום לא קטן.
– את קניות השופניג שלנו לעומת זאת הצלחנו להוריד כמעט לאפס, כאשר חצי מהסכום שכן הוצאנו זה קניה של משחק ב-steam שאני עשיתי (This War Of Mine – מומלץ).
– הוצאנו יותר על אוכל מהיר משתכננו בהתחלה. בסוף החודש הראשון ההתחלנו להרגיש קצת את הלחץ, הדגש על להביא אוכל מהבית לעבודה במקום קניית אוכל מהיר הביא לכך שהיינו צריכים לבשל הרבה יותר אוכל, גם באצמע השבוע ולא רק בשישי כרגיל. החלטנו שהאתגר עצמו לא מצדיק את תוספת הלחץ ושנתפשר על לקחת אוכל מהבית כשיש מספיק (בעיקר אחרי בישולים בשישי ואוכל בשבת מההורים) ושנקנה אוכל מהיר לצהריים כשלא. מצד שני, הוצאנו פחות על קניות לאוכל הרבה בזכות ההורים כך שבסה”כ לא הוצאנו הרבה יותר על אוכל מהצפוי והרבה פחות מהממוצע.
– הוצאות הבריאות ירדו באופן חריג בעקבות כמה שינויים בחיוב של הביטוחים. זה כנראה יתקזז עם חיובים גדולים יותר בחודשים הבאים.

האם נכשלנו?

ברמה הכמותית? כן. אבל איכותית אני מאד מרוצה.

הצלחנו להוריד את ההוצאה החודשית ביותר מ-30%, כ-5,000 ש”ח, לעומת הממוצע הרב שנתי שלנו (4 שנים אחרונות). אם נצליח לשמור על רמה כזו של הוצאות לאורך זמן, ה-5,000 ש”ח הנוספים הללו יכנסו ישר לחשבון ההשקעות ויהפכו לכ-750,000 ש”ח תוך 10 שנים!

למרות שהשאיפה לחסוך לא התחילה רק לפני חודשיים, ההישג של הפחתת ההוצאות בחודשיים הללו הוא עדיין מרשים. ההוצאה בחודש מאי היא באחוזון ה-95% ובחודש יוני באחוזון ה-80% מבחינת גודל ההוצאה החודשית. היו רק חודשיים שהוצאנו פחות מאשר שהוצאנו במאי, וזה היה בדיוק אחרי שהילדה שלנו נולדה ושנינו היינו בבית רוב הזמן (ומאז כל פעם שאני מדבר על חסכון אישתי מזכירה לי שאם אנחנו באמת רוצים לחסוך היא צריכה להפסיק לעבוד!). בלי החודשיים הללו – ההוצאה שלנו לחודש מאי היא הנמוכה ביותר מאז שאני ואישתי עברנו לגור ביחד.

מעבר לכך, 11 אלף וקצת לא כל כך רחוקים מ-10 אלף. אם היינו חייבים לרדת מתחת ל-10,000 היינו עושים זאת. אפשר לוותר על הרכב ולהוריד כ-1,000 ש”ח מההוצאות. אפשר שאחד מאיתנו ישאר בבית עם הילדה ולהוריד עוד כ-2,000. אפשר לצמצם את הוצאות האוכל לחצי אם נגור קרוב יותר להורים. רק עם השינויים הללו ההוצאה החודשית יורדת לכ-7,500 ש”ח.

הלקח – גמישות

יותר ויותר אני מבין שגמישות בהוצאה החודשית היא חיונית לתכנון הכלכלי ארוך הטווח. התוכניות שלנו לעצמאות כלכלית לא מתבססות על ההוצאות שיהיו לנו אם נחתוך את ההוצאות שלנו עד העצם, אלא על ההוצאות שלנו כאשר אנחנו חיים בנוחות וקונים את כל מה שאנחנו צריכים ומבלים ככל שאנחנו רוצים.

אם בעתיד, אילוצים כאלו ואחרים יחייבו אותנו לצמצם הוצאות אנחנו תמיד נדע שאפשר לקצץ אותם בחצי ואפילו יותר, וזה שקול מבחינת תזרים המזומנים החודשי לזה שנכפיל את החסכון שלנו פי 2 או יותר, בכח הרצון בלבד. זה הכח של היכולת לשלוט על ההוצאה החודשית.