שני צעדים אחורה מהפרישה

לפעמים בחיים אנחנו לוקחים צעד קדימה, ושני צעדים אחורה. היום אחרי שלמדנו לחסוך בניצול החשמל, והשקנו עציצים עם מי האבמטיה, והלבשנו את הילדים רק בבגדי יד שניה, הלכנו ומחקנו סכום כסף ששקול לעידנים של חסכנות וחתמנו על רכישת בית חדש מקבלן.

ספסל הצד

בשנים האחרונות הצבנו לעצמנו יעד יחסית ממוצע – לקנות דירת 4 חדרים, באזור טוב, אבל לא יקר מדי, לא פנטהאוס ולא ווילה, אבל גם לא להתכלב בדירת 2 חדרים עם 2 ילדים ואולי עוד אחד בעתיד. אז השתתפנו כמעט בכל ההגרלות של מחיר למשתכן \ מחיר מטרה שהיו עד כה, ולא זכינו באף אחת. אמרנו שנמתין וניתן לזה את הצ’אנס שלו כי ההנחה של מחיר משתכן\מטרה היא עצומה.
הבעיה הייתה שככל שעבר זמן הרגשנו שנכנסנו למעיין לימבו. לא ידענו מה נקנה, באיזה עיר, באיזה מחיר, או מתי. לקנות רק ע”ב ההגרלות משמעו להתקע באי וודאות למשך שנים ארוכות ופוטנציאלית לצפות במחירים עולים עוד ועוד. לקנות מחוץ להגרלות הרגיש כמו לזרוק מאות אלפי שקלים לפח שאנחנו זכאים להם ורבים אחרים לא. זה גם הפך תכנון תוכניות לעתיד לבעייתי במיוחד – איפה נרשום את הילדה לגן, לאיזה בית ספר היא תלך בעתיד, באיזה עיר, לאיזה קרובי משפחה נהיה קרובים ואפילו איזה תיק השקעות נרכיב. מעבר לכך ידענו שדירה ממוצעת זאת פשרה ולא מה שבאמת רצינו – בית שאנחנו והילדים נוכל להשתקע בו, עם גינה צמודה ועם חדר לכל ילד, מטבח מרווח להכין בו מלא אוכל טעים ואוכלוסיה טובה עם חינוך טוב לילדים.

המהפך

הפור נפל כאשר לפני כחודש חברה הפנתה אותנו לפרוייקט שיכול להיות מעניין עבורנו. זה התחיל מלהסתכל על הפרוספקט של המקום, ואז לפגישה עם הקבלן, ואז לקפוץ לראות את השטח, ואז להביא את ההורים לראות את המקום, ומשם סיכמנו עם הקבלן שישמור לנו את הבית בצד לזמן קצר בזמן שעשינו שיעורי בית מ-א’ ועד ת’ על כל האזור – ונדלקנו עליו, שכרנו עו”ד שיתן לקבלן בראש ואחרי משחק מייגע של משוך בחבל עם העו”ד והקבלן חתמנו היום על חוזה.
כיוון שעבר כמעט חודש מאז שראינו את המקום לראשונה ועד שחתמנו, אני לא מאמין שאנחנו נצמאים תחת מעטפת התלהבות שמעפילה על שיפטנו הטוב. ארבעה קרובי משפחה נוספים חוץ מאיתנו הכוללים מתווך נדל”ן ומהנדס בניין ראו את המקום ואמרו שכדאי לנו ללכת עליו, עם תג המחיר הנלווה. ועם זאת השינוי הכה גדול בתוכניות שלנו לעתיד תפס אותי בהפתעה, שכן שום דבר שתיכננתי מקודם, לגבי אסטרטגיית ההשקעה שלנו, לגבי ההוצאות החודשיות הממוצעות שלנו ולגבי רמת ההכנסה הפסיבית שנוכל למשוך מהתיק, לא לקחו בחשבון שינוי פרדיגמה כה גדול.
אנחנו מעכשיו נצתרך להתכונן לתיק יותר קטן, שיקח לו יותר זמן להגיע ליעד העצמאות הכלכלית וכזה שיצתרך גם לתמוך ברמת הוצאות יותר גבוהה שנלווית עם בית יותר גדול.

למה לקנות

השאלה שסולידיים רבים בוודאי חושבים היא למה בכלל לקנות? אני לא מאמין שאחדש משהו בדילמה המוכרת של לקנות\לשכור, בייחוד שמבחינה כלכלית נטו, בפרט היום, אני מאמין שעדיף לשכור, אבל החלטנו בכל זאת לקנות בשביל השקט הנפשי, הבטחון שיש לך בית משלך לגור בו, בשביל לנטוע שורשים – גם בקהילה וגם בגינה, בשביל שהילדים יוכלו להתפתח בסביבה איכותית יציבה ומוכרת, ובעיקר כי האישה רצתה.

12 thoughts on “שני צעדים אחורה מהפרישה

  1. הכל מתגמד אל מול הסיבה האחרונה שנתת, עכשיו רק צריך למצוא לזה את הצידוקים הכלכליים כדי לא לצאת חומוס אל מול כל אלה ששנים התווכחת איתם שלקנות בית זה לא כלכלי

    • זאת שאלה שעד היום שאלתי את עצמי ותמיד העדפתי לשכור. בשנים האחרונות מכלול השיקולים השתנה לטובת רכישה.
      אני עדיין טוען שזה לא כלכלי, רק שהשיקול הכלכלי הוא לא השיקול היחיד שמשפיע על ההחלטה.

  2. כתבת יפה.
    היית יכול להתחיל במשפט האחרון:

    אמ;לק –
    האישה רצתה.

    הסבר –
    כל שאר הפוסט שלך… 😃

  3. נשמע שלא באמת (“באמת”) תכננת לפרוש מוקדם כמו הסולידית שתיבדל לחיים ארוכים.
    היא משהו מיוחד ואני לא חושב שהדרך שלה נכונה לכולם. הרעיונות שלה הרבה יותר מתאימים לאחרים מאשר אורח החיים הספציפי אותו היא מנהלת (בלי מזגן – מקלחת קרח וכו’).
    רובנו לא שם ורובנו למען האמת לעולם לא יצליחו להגיע לשם. המודרניזם, הנוחות והקפיטליזם שינה אותנו ללא היכר.
    האמת היא שגם צירוף הנסיבות ומצב העניינים בו אתה שרוי (=קונסטלציה), נשוי עם ילד/ים ושכיר, לאו דווקא היה מאפשר לך הגעה ל”חופש כלכלי” בדמות פרישה מוקדמת לך ולמשפחתך.
    עצם החיסכון הכלכלי והמחשבות בעניין מביאות אותך יותר קרוב מאי פעם לאיזון ולחיסכון גדול יותר לשים בצד בסופו של כל חודש. וזה המון.
    מזל טוב על הבית החדש מהקבלן (למה דווקא מקבלן? למה לא יד 2?)… האישה רוצה זה אומר הרבה, הרבה מאוד. אבל גם נטיעת השורשים בקהילה, באנשים ובשכנים שמסביבך, במקום הפיזי, בעיר עצמה, בעסקים שבה, בגינה הצמודה וכו’ יש להם ערך שהוא לא יסולא בפז לשקט הנפשי, החוסן המנטלי, הרגשת השייכות וההרגשה של “בית” על כל המשתמע מכך.
    שמח בחלקך :-)

    המון בהצלחה! תמשיך לכתוב לנו, יש כאלו שקופצים מידי פעם וקוראים ומתעדכנים ונהנים מאוד מכתיבתך הקולחת והמסקרנת.

  4. אשמח אם תוכל לכתוב על איך עשיתם שינוי ביעדי תיק ההשקעות לאור קניית הדירה ואם תוכל לפרט על השינוי בהוצאות לאור כך (כלומר האם ואיך גם כמשפחה שכירות יותר משתלמת כלכלית?). אנחנו זוג ללא ילדים בסוף שנות ה20 ומתכננים את פתיחת תיק ההשקעות (במקום להשתמש בסכום כהון עצמי למשכנתא). הסיבה העיקרית היא כי אני “האישה שלא רוצה”, מסיבות רגשיות אני לא רוצה משכנתא או בעלות על דירה. עוזר שהפן הכלכלי גם לציד בנסיבות הנוכחיות… ביחד עם זאת למרות שהתיק מתוכנן לטווח ארוך כמו משכנתא (15-20 שנה לפחות) אני מקבלת את הפגזות החברה ש”הרצונות שלי ישתנו כשיהיו ילדים”, הטוענים גם בנושא השקט הנפשי, וגם כי לטענתם ההוצאה של השכירות גדלה משמעותית ומטה את הכף לטובת משכנתא, ולכן רוצה להיות מוכנה לאפשרות שיעדי התיק ישתנו בעוד כ5-7 שנים. אשמח לקרוא את תובנותיך.

  5. קשה להכליל אבל זה לא חייב להיות שקניית דירה מרחיקה כל כך את העצמאות הכלכלית.
    אני מסתכל מהצד:
    תחשוב שקנית דירה להשקעה ואתה חופשי להחליט בכל נקודת זמן אם להשכיר אותה לעצמך, או להשכיר אותה לאחרים ולשכור לעצמך דירה שאתה רוצה, ואפילו חופשי למכור אותה אם מתאים לך.
    אז אולי דירה להשקעה היא לא ההשקעה הכי אופטימלית אבל הרבה יגידו לך שזו השקעה לא פחות טובה משוק ההון. חוץ מזה היא גם עוזרת לך לפיזור התיק שלך וגם די יעילה מבחינת מיסוי, ואם לקחת משכנתא היא גם נותנת לך מינוף.

    • אתה מדבר על כמה הנחות שלדעתי לא מדויקות:
      ברגע שקנית דירה להשקעה, זה שאתה גר בדירה אתה לא משקיע וגם לא משכיר לעצמך, כיוון שהנכס לא מניב רווח כמו שאתה משכיר לאחרים. אם אתה מתייחס לעליית שווי הנכס כהשקעה זה חישוב אחר ואפילו קצת הימור כי אף אחד לא יודע מתי וכמה והאם בכלל שווי הנכס יעלה.
      “חופשי למכור” זה נכון מעצם בעל הנכס, אל תתעלם מזמן המכירה הארוך לעומת כל אפיק השקעה אחר, וגם מכמות העמלות שיש בדרך (מס, שבח, עו”ד, שמאי, שיפוצי מכירה…).
      “הרבה יגידו לך שזו השקעה לא פחות טובה משוק ההון”, הרבה יגידו לך שאופציות בינאריות זה ה-דבר להשקיע בו… , חישוב שנעשה על ממוצע דירות בעולם על פני עשרות שנים מניות לדוגמה עוקפות נדל”ן, אבל לא בממוצע אין דין חיפה לדין תל אביב או יבנה. ואולי לטווח ארוך, כמו דירה, עדיף לקנות בכלל יער בדרום אמריקה כהשקעה ל20 שנה?. ככה ש”הרבה אומרים” זה לא נתון להסתמך עליו.
      מינוף זה אחד היתרונות של נדלן.
      פיזור תיק, אם הסכום שאתה שם וערך הנכס לא גבוהים, או שיש לך הרבה מאוד הון עצמי. אם לא, לרוב האנשים בארץ דירה (ופנסיה…) היא הנכס הכי גדול שלהם וזה ממש לא נחשב פיזור.

  6. יש נקודה אחת שהיא מאוד טיפוסית ודי מיוחדת לישראל:
    ההורים של שני בני הזוג כאן, בהרבה מקרים, ישמחו לתת לזוג הצעיר הרבה כסף לצורך קניית הדירה הראשונה. הם ממש לא יתנו את הכסף הזה לצורך תשלום שכירות או לצורכי השקעה בשוק ההון.
    כאשר לוקחים את זה בחשבון אז זה תורם קצת לטובת חישוב הכדאיות של ההשקעה בדירה…

  7. MMM כתה נכון ההורים יעשו הכל כדי שלטילדים תהיה משכנתא .
    וזה השיקול המרכזי והגורם הגדול לעליית המחירים.
    אני בן 30 נשוי וכל הזוגות סביבי נעזרים בהוריהם במטרה לגייס הון עצמי לדירה ראשונה.
    והאמת זה פחות “העגל רוצה לינוק אלה הפרה רוצה להניק”
    זה המצב שאני רואה בשטח לא קורא בעיתונים ואני מדבר על סכומים שיכולים להגיע גם לחצי מליון שקל שלא יתקבלו בשום מצב או לשום אפיק השקעה אחר. אז מי יגיד לא לנדלן עכשיו.
    מי שקרא את the miloner next door אולי יגיד לא.

    • תראה, חצי מיליון זה חתיכת פור שיהיה לך מאוד קשה לעקוף גם אם כל הפקדה עתידית תהיה רק להשקעה החלופית, ובהתחשב בעלויות אחזקת הדירה.
      ככה שזה עדיין הגיוני.
      עכשיו בוא נראה כמה זוגות באמת משקיעים באפיק אחר, או שפשוט לוקחים את המתנה מההורים וחושבים שבבית בבעלותם נגמר ההון וההשקעות בעולם הזה

  8. קנחת בסוף דירת 4 חגרים כמו שתכנמת או בית פרטי עמו החלום. אם זו דירה אז זה בסדר. אם זה בית פרטי, זה ממש לא סולידי זו הוצאה צרכניסטית טיפוסית. מליון של נוספים או מליון וחצי כולל משכנתא שהלכו למשהו שלא באמת נדרש. ממש מותרות

Leave a Reply

Your email address will not be published.