(יחס המניות בתיק שהתחיל ב-50\50 ומעולם לא עושה איזון. כל הדיבידנדים מושקעים מחדש בנייר שחילק אותם)
שני צעדים אחורה מהפרישה
ספסל הצד
המהפך
למה לקנות
רטרולייזר: ההשפעה של מיסוי
בעקבות הפוסט על רטרולייזר קיבלתי הערה שהוא טכני מדי ורחוק מהנושא של חופש כלכלי. הפוסטים הבאים שיגעו בתובנות שונות ע”ב ניתוחים עם רטרולייזר אכן יהיו טכניים אך התובנות שלהם חשובות לכל משקיע שרוצה להגיע לעצמאות כלכלית דרך שוק ההון, שכן תכנון שגוי של אסטרטגיית ההשקה או פער גדול מדי בין הציפיות למציאות יכול להיות הרסני לתיק השקעות ולתוכניות העתידיות. לכן אני נכנס בעובי הקורה ומשתף עמכם את הממצאים.
הנושא הראשון שאני רוצה להדגים הוא ההשפעה של מיסוי על תיקים פסיביים.
כאשר מנסים להחליט על מבנה תיק ההשקעות שלנו, זה נפוץ להסתכל על איך תיק מסויים התנהג היסטורית ובפרט מה הייתה התשואה שלו. כמעט ללא יוצא מן הכלל הדגמות אלו הן ללא התחשבות במיסים. זה אולי מפשט עניינים כאשר המיסוי על משקיעים שונים הוא שונה כמו בארה”ב שבה חלק ניכר מהמס הוא תלוי הכנסה אישית, אבל זה מאד מטעה לגבי הציפיות מהתשואות של תיק פסיבי.
למשל אם נסתכל ב-PortfolioVisualizer על תיק קלאסי של 60\40 מניות\אג”ח נקבל תשואה שנתית של כ-8.8% ב-29 השנים האחרונות.
לצורך השוואה, עם הרצה דומה ברטרולייזר נקבל תשואה שנתית של 8.65% על אותה תקופה. ההבדל נובע בעיקר משימוש במקורות מידע שונים, PortfolioVisualizer משתמש ב-csidata לעומת רטרולייזר שמשתמש במאגר של Yahoo Finance.
מכאן והילך כל ההשוואות יהיו בתוך אותה הסביבה – ברטרולייזר, ע”מ שנוכל להשוות תפוחים לתפוחים, אך חשוב להיות מודעים להבדלים בין מקורות מידע שונים.
הנחות הסימולציה
תיק: 60% מניות \ 40% אג”ח (כלל מניות שוק אמריקאי עם VFINX וכלל אג”ח אמריקאי VBMFX)
איזון: שנתי
דיבידנדים: מושקעים מחדש בנייר המקור
תקופה: 1987 עד 2015 כולל
מיסוי 1: ללא מס בכלל
מיסוי 2: 25% מס דיבידנדים, ו-25% מס על רווחי הון ממומשים, בסוף כל שנה
תוצאות
תיק ללא מיסוי: 8.65% תשואה שנתית
תיק עם מיסוי: 6.97% תשואה שנתית
כלומר בסה”כ המיסוי גרע 1.68% מהתשואה השנתית על פני 29 שנים. ליתר דיוק, הפער הוא 1.57% כיוון שאנחנו צריכים להסתכל על ההפרש הגיאומטרי בין התשואות ולא על ההפרש האריתמטי, שכן שתשואות נערמות זו על זו שנה אחרי שנה.
לצורך המחשה 100 אלף דולר שהושקעו ללא התחשבות במיסוי הם כ-1.1 מיליון דולר, ועם התחשבות במיסוי הם כ-700 אלף דולר.
בתיק עם מיסוי אני מניח הנזלה מלאה של התיק בסוף התקופה. זאת הנחה שאני עושה בכל ההשוואות כיוון שהתוצאה לפני הנזלה מלאה יכולה להיות מאד מטעה – בתרחשים שונים תיק יכול להיות שווה יותר לפני ההנזלה אבל פחות אחרי כיוון שהוא נושא עימו יותר חבות מס. כדי להשוות את תיקים באותו המישור, אני בודק כמה הם יהיו שווים אם להנזיל אותם בסוף התקופה ל-100% מזומן.
תשואת התיק עם המיסוי לפני ההנזלה היא 7.27% שנתי, עקב המיסוי על הדיבידנדים ומס רווחי הון ששולם בעקבות האיזונים.
מה המספר הזה 1.57% אומר? האם זה תמיד יהיה הפער? ממש לא. הוא נורא תלוי בתקופה של הבדיקה.
כאשר מסתכלים על תקופה ארוכה, כמו ה-29 השנים האחרונות (שזה המידע המכסימלי שניתן לקבל מהקרנות הנ”ל שכן הן לא היו קיימות לפני כן) מקבלים תוצאה שהיא תערובת של תנאי סביבה, אינפלציה, ריבית, תקופות של משבר ועוד שלא בהכרח מייצגים את התקופה שלנו היום וסביר שגם לא את אלו שיבוא בעתיד.
אז על איזו תקופה נכון להסתכל? בעקבות פוסט מעניין שקראתי ב-PortfolioCharts הבנתי שהדרך הנכונה היא להסתכל על כל התקופות האפשריות.
מ-1987 עד 2015 ישנן 435 תקופות אפשריות שהן רצף של מספר שלם של שנים. אם אזרוק עליכם 435 תוצאות של סימולציות יהיה קצת קשה לבלוע את זה. אלא אם כן, מציגים את זה נכון.
דרך אחת להסתכל על הנתונים, היא במטריצה צבעונית שמציגה את התשואה השנתית שהיינו מקבלים מכל שנת התחלה ולכל משך זמן. רק שבמקרה שלנו אנחנו מסתכלים לא על תשואה של תיק ספציפי אלא על ההפרש בתשואה עם ובלי מס.
בכל שורה ניתן לראות מה התשואה משנת התחלה מסויימת למשך יותר ויותר שנים, ואילו בכל עמודה ניתן לראות מה התשואה על פני מספר שנים קבוע אך קרוב יותר ויותר אל ההווה.
מ-1987 למשך 29 שנים ההפרש הוא אותו 1.57% שנתי, אבל נע בין טווחים גדולים בתקופות שונות.
דרך נוספת להסתכל על הנתונים, הוא לתמצת כל עמודה לטווח של ערכי קצה אפשריים וערך הביניים הכי סביר.
למשל בגרף הזה הקו האמצעי הוא החציון של כל עמודה, והקו העליון והתחתון הם שתי סטיות תקן מהממוצע של כל עמודה (שתי סטיות תקן מכסות 95% מההתפלגות הנורמלית של התוצאות בכל עמודה ונותנות תוצאה חלקה יותר מאשר המכסימום והמינימום של כל עמודה).
בגרף זה קל לראות איך הפער מתכנס יותר ויותר לאזור ה-1.5% ככל שמסתכלים על תקופות ארוכות יותר.
אולי שמתם לב שבחלק מהתקופות הפער הוא שלילי, כלומר בסימולציה שמתחשבת במיסוי התשואה גבוהה יותר מאשר בזאת שלא. זה נובע מהעובדה שהסימולציה מחשיבה מגן מס שנוצר כתוצאה ממכירה בהפסד (למשל בתקופות קשות כמו 1999-2008) כנכס עם שווי חיובי, שהרי אם היינו ממשיכים עם ההשקעה מגן המס היה חוסך מאיתנו לשלם מס בעתיד. התחשבות כזו עושה יותר צדק עם אסטרטגיות שמנצלות מגן מס בצורה יותר יעילה או מייצרות יותר מגן מס מאשר בלעדיה.
עדכון: אפשר גם להסתכל על ההפרש עם ובלי מיסוי כאחוז מהתשואה ברוטו. למשל כאן רואים האחוז מהתשואה השנתית ברוטו שנגנז כתוצאה ממיסוי לכל תקופה ושנה. האחוז נוטה להיות גבוהה יותר כאשר התשואה נמוכה, ונמוך יותר כאשר התשואה גבוהה, אך הוא מתכנס באזור ה-22%. תודה לקורא אוגי שהעלה את הנקודה.
סיכום
הבדל של 1%-2% בתשואה הצפויה מתיק פסיבי הוא עצום, בפרט אם מתכננים את מבנה התיק, גודלו ונק’ המעבר מהכנסה מעבודה להכנסה מתיק השקעות ע”ב כלל אצבע כמו משיכה של 3% או 4% מהתיק. הדרך הטובה ביותר לנתח תיק היא עם התחשבות מלאה ומדוייקת במס, אך אם זה לא אפשרי, כדאי להניח שהתשואה נטו שתקבלו מתיק פסיבי תהיה בכ-1.5% פחות אבסולוטית, או לחילופין להפחית כ-22% יחסיים מהתשואה השנתית שמתקבלת מסימולציה שאיננה מתחשבת במס.
* הכותב אינו בעל רשיון ייעוץ השקעות. המגיבים גם הם ללא רשיון ייעוץ השקעות. הכותב אינו מייעץ לקנות או למכור או להחזיק או כל פעולה אחרת ביחס לניירות הערך או נכסים אחרים כלשהם המוזכרים באתר. כל אדם צריך לפנות ליועץ השקעות מוסמך לפני שיבצע פעולות בתיק ההשקעות שלו, בכדי לקבל ייעוץ אישי המתאים לצרכיו ולאופיו. אתר זה אינו משמש כאתר ייעוץ השקעות ואינו מתאים את עצמו לאף משקיע באופן כזה או אחר. הכותב אינו משכנע, מייעץ או משדל או כל פעולה אחרת העשויה להשפיע באופן כלשהו על מי מקוראי האתר לבצע פעולה כלשהי בניירות ערך כלשהם, בין אם מוזכרים באתר ובין אם לא. מטרת האתר הינה תיעוד אישי של רשמים ודיעות בנוגע לכל תחום, ובפרט השקעות, ולא לשמש כמקור מידע להשקעות או בתור ייעוץ השקעות. על כל קורא לבדוק בעצמו כל עובדה וכל מילה שנאמרה באתר יחד עם בעל מקצוע – עורך דין, רואה חשבון ויועץ השקעות. הדיונים באתר אינפורמטיביים ותו לא ומציגים אך ורק את דעתו של הכותב. יתכן מאוד שדיעות הכותב אינן אובייקטיביות והכותב מחזיק בפוזיציה על המניה. יתכן שהמידע המוצג באתר שגוי, מוטעה, אינו שלם, אינו מקיף, חסר או מסתמך על מקורות לא אמינים. יש לקחת אותו בערבון מוגבל.
הכירו את רטרולייזר
פקודות הקניה\מכירה הראשונות שאי פעם עשיתי היו בביטקוין. בשיא בועת הביטקוין, כשהוא היה באזור ה-1000$ אמרתי שאני חייב לקנות אחד, ומיד אחרי זה התחלתי לשחק עם קניה ומכירה שלו בבורסות הישראליות המקומיות והאמריקאיות.
דבר אחד הוביל לאחר ופיתחתי תשתית לניתוח אסטרטגיות וסימולציה של הבורסות בזמן אמת. עד כדי כך הכניסה שלי לעולם ההשקעות היתה לא שגרתית שעד שהגעתי להשקעות בעולם האמיתי, הייתי בהלם מהעובדה שציטוטי המחירים אינם רציפים, שיש פערים עצומים בגרפים עקב קפיצות מחירים בין הסגירה לפתיחה, ושאי אפשר לעקוב אחר המחיר ולבצע פקודות כשהמחיר מתחיל לזוז ב-2 וחצי בלילה (כפי שעשיתי לא פעם עם ביטקוין).
אבל זה היה מזמן, ומאז נגמלתי. נשארתי אבל עם תשתית מעניינת שמאז המשכתי לסירוגין לפתח אותה ולהוסיף לה תמיכה לניתוח אסטרטגיות השקעה בניירות ערך רגילים ואף הרצה של האסטרטגיות הללו בזמן אמת על מידע חי.
בהתחלה המיקוד היה על אסטרטגיות קצרות טווח ולאחרונה הוספתי תמיכה לניתוח אסטרטגיות השקעה פסיביות.
אז למה בכלל להתעסק עם קוד?
יש לא מעט כלים אונליין שמאפשרים לנתח אסטרטגיות השקעה בדיעבד. עבור תיקים פסיביים, Portfolio Visualizer הוא כנראה הכלי הכי נח שיש, אבל עד כמה שהוא נח, הוא מבוסס על אינספור הנחות שאין מציאותיות ואינן משקפות את המצב בפועל כאשר מבצעים את ההשקעה, למשל היעדר כל התחשבות במיסוי.
ישנם גם כלים כמו Quantopian שמאפשרים לכל אחד לכתוב עם קוד פייטון backtests. למרות שהפלטפורמה נראית מאד מרשימה, בחרתי לא להתבסס עליה למחקרים שלי כיוון שאני אוהב ללמוד ע”י עשיה. כלומר, אני לא רוצה לסמוך על צד ג’ בשביל לדעת שהניתוח שלי הוא תקף, אני רוצה לבנות את הניתוח בעצמי מאפס ולהכיר כל פיפס בפעילות הפנימית שלו ולשלוט ב-100% על אופן החישוב.
Retrolyzer
מאז ועד היום נכתב לא מעט קוד בפרוייקט והחלטתי לפתוח אותו כפרוייקט בקוד פתוח כדי שאחרים יוכלו להנות מהתשתית ובתקווה לתרום לה.
אחד הדגשים העיקריים בבניה שלו הוא ריאליזם אבסולוטי. אני רוצה להיות מסוגל לקבל תוצאות שמייצגות ככל הניתן את מה שמשקיע היה מקבל אם היה מיישם את האסטרטגיה במציאות, לכן בין היכולות שלו יש:
– תמיכה במודלי מיסוי שונים. כרגע תומך ב”אפס מס” לשם השוואה לכלים סטנדרטיים כגון Portfolio Visualiser ובמיסוי ישראלי על השקעות בברוקר זר, כלומר ניכוי של 25% מס על דיבידנדים במקור וחיוב במס נומינלי של 25% בסוף שנה על רווחי הון, עם דחיית מס עד אז. אוסיף תמיכה גם במיסוי ישאלי בברוקר\בנק ישראלי.
– מודל ריאליסטי שבניתי להערכה של Slipage ע”ב פערי Bid-Ask שמחושבים עם נפח מסחר ושעת המסחר של היום.
– תמיכה במודלי עמלות שונים.
– משיכה חצי אוטומטית של מידע יומי על כל מניה\קרן מיאהו פיננס.
– תמיכה ב-Margin וחיוב אוטומטי של ריבית עליו ע”ב הריבית ההיסטורית בארה”ב (לפי מודל העלויות של Interactive Brokers, ואפשר להוסיף גם אחרים).
– תמיכה ב-Lot selection algorithms, כגון FIFO ו-maximum loss.
– הפקדות ומשיכות תקופתיות, מתואמות אינפלציה היסטורית של ארה”ב.
– מספר אסטרטגיות שכבר קיימות: אסטרטגיית קנה-החזק, אסטרטגיית איזונים (עם מגוון אפשרויות לאופן האיזון, טריגרים לאיזון, איזון מלא, חלקי וכד’), אסטרטגיית mean reversion וכמה נוספות ששיחקתי עימן בעבר.
– תמיכה ב-portfolios מוגדרים מראש כמו עוגת דובדבנים, 60\40 קלאסי, הארי בראון וכד’ והגדרה של תיקים נוספים.
– תמיכה בהרצת מספר מרובה של הרצות במקביל, עם הכפלה של כל הפרמוטציות של הגדרות הקלט כגון: אסטרטגיות \ ני”ע ספציפיים או תיקים ממושקלים שלמים \ מודלי מס \ מודלי עמלות \ מודלי בחירת Lots \ תקופות זמן \ חשבונות התחלה \ פעולות משיכה והפקדה וכד’, כאשר כל אחד בלתי תלוי באחרים.
– שלל סטטיסטיקות כתוצרים של כל הרצה: תשואה ברוטו, נטו אחרי מס, תשואה ריאלית, סטיית תקן, max drawdown, sharp, ניצול מזומן ומינוף, עלויות (מסחר, מס דיבידנדים, מס רווחי הון בזמן חיי האסטרטגיה, ומס רווחי הון בהנזלה מלאה של הנכסים, עלויות מארג’ין), וגם קבצי CSV להצגת גרפים (דרך אקסל או כלי אחר) על שווי האסטרטגיות, הנכסים, ה-drawdown, ה-drift בין נכסים, תשואות דיבידנדים, פירוק לשנים, עלויות מיסוי וחבות מס לא ממומשת ועוד רבים נוספים.
– האסטרטגיות בנויות באופן שבו הן לא מודעות לאם מריצים אותן בזמן אמת על מידע חי או בדיעבד על מידע היסטורי. הן מגיבות לאירועים כגון פתיחת יום מסחר, סוף יום מסחר, עדכון טיקר, דיבידנד שהתקבל, משיכה\הפקדה ועוד ונותנות הוראות לביצוע פקודות קניה מכירה בהתאם. בהרצת backtest זה מזין את מנגנון איסוף הסטיסטיקות על ביצועי האסטרטגיה. בהרצה בזמן אמת ההוראות יכולות להשלח ל-UI, או למייל של המתשמש או אפילו להתחבר למערכת מסחר ולהתבצע על אמת (אם כי אלו לא נתמכים עדיין).
בסה”כ, התשתית היא עדיין דבר חי ומתפתח. בקרוב אפרסם שאלות, ניתוחים ומסקנות שונות שהגעתי עליהם בנושאים שונים של השקעות פסיביות במדדים עם הרצה מעל התשתית. בנתיים מי שמעוניין יכול להציץ בקוד מקור, לשאול שאלות, להציע רעיונות ולהריץ סימולציות.
* הכותב אינו בעל רשיון ייעוץ השקעות. המגיבים גם הם ללא רשיון ייעוץ השקעות. הכותב אינו מייעץ לקנות או למכור או להחזיק או כל פעולה אחרת ביחס לניירות הערך או נכסים אחרים כלשהם המוזכרים באתר. כל אדם צריך לפנות ליועץ השקעות מוסמך לפני שיבצע פעולות בתיק ההשקעות שלו, בכדי לקבל ייעוץ אישי המתאים לצרכיו ולאופיו. אתר זה אינו משמש כאתר ייעוץ השקעות ואינו מתאים את עצמו לאף משקיע באופן כזה או אחר. הכותב אינו משכנע, מייעץ או משדל או כל פעולה אחרת העשויה להשפיע באופן כלשהו על מי מקוראי האתר לבצע פעולה כלשהי בניירות ערך כלשהם, בין אם מוזכרים באתר ובין אם לא. מטרת האתר הינה תיעוד אישי של רשמים ודיעות בנוגע לכל תחום, ובפרט השקעות, ולא לשמש כמקור מידע להשקעות או בתור ייעוץ השקעות. על כל קורא לבדוק בעצמו כל עובדה וכל מילה שנאמרה באתר יחד עם בעל מקצוע – עורך דין, רואה חשבון ויועץ השקעות. הדיונים באתר אינפורמטיביים ותו לא ומציגים אך ורק את דעתו של הכותב. יתכן מאוד שדיעות הכותב אינן אובייקטיביות והכותב מחזיק בפוזיציה על המניה. יתכן שהמידע המוצג באתר שגוי, מוטעה, אינו שלם, אינו מקיף, חסר או מסתמך על מקורות לא אמינים. יש לקחת אותו בערבון מוגבל.
למה אני (כבר) לא משקיע במניות דיבידנדים גדלים
מה זה DGI בדיוק?
עד כמה קשה לבדוק את הביצועים ההיסטוריים?
האם ההכנסה היא אכן יציבה
האם זה שונה מלמשוך הכנסה יציבה ע”י מכירת מניות
חוסר יעילות מס תמידי
תוספת סיכון ללא תוספת תמורה
מה בכלל מניע את התיאוריה מאחורי רעיון ה-DGI?
כמה מאמץ זה מצריך?
אין באמת אסטרטגיית DGI
Stock picking
מתי זה התחיל ?
קישורים רלוונטיים
* הכותב אינו בעל רשיון ייעוץ השקעות. המגיבים גם הם ללא רשיון ייעוץ השקעות. הכותב אינו מייעץ לקנות או למכור או להחזיק או כל פעולה אחרת ביחס לניירות הערך או נכסים אחרים כלשהם המוזכרים באתר. כל אדם צריך לפנות ליועץ השקעות מוסמך לפני שיבצע פעולות בתיק ההשקעות שלו, בכדי לקבל ייעוץ אישי המתאים לצרכיו ולאופיו. אתר זה אינו משמש כאתר ייעוץ השקעות ואינו מתאים את עצמו לאף משקיע באופן כזה או אחר. הכותב אינו משכנע, מייעץ או משדל או כל פעולה אחרת העשויה להשפיע באופן כלשהו על מי מקוראי האתר לבצע פעולה כלשהי בניירות ערך כלשהם, בין אם מוזכרים באתר ובין אם לא. מטרת האתר הינה תיעוד אישי של רשמים ודיעות בנוגע לכל תחום, ובפרט השקעות, ולא לשמש כמקור מידע להשקעות או בתור ייעוץ השקעות. על כל קורא לבדוק בעצמו כל עובדה וכל מילה שנאמרה באתר יחד עם בעל מקצוע – עורך דין, רואה חשבון ויועץ השקעות. הדיונים באתר אינפורמטיביים ותו לא ומציגים אך ורק את דעתו של הכותב. יתכן מאוד שדיעות הכותב אינן אובייקטיביות והכותב מחזיק בפוזיציה על המניה. יתכן שהמידע המוצג באתר שגוי, מוטעה, אינו שלם, אינו מקיף, חסר או מסתמך על מקורות לא אמינים. יש לקחת אותו בערבון מוגבל.
מאופניים לרכב ליסינג ובחזרה
האופניים
התחבורה הציבורית
פורד פיאסטה 1998
דייהטסו סיריון 2007
מאזדה 3 החדשה שנת 2014
הסולידית ו-Mr Money Mustache
התחבורה הציבורית – טייק 2
האופניים – טייק 2
התגלית
מה הלאה?
סוף אתגר מאי-יוני
לפני חודשיים הצבנו לעצמנו אתגר להוריד את ההוצאה החודשית מממוצע של 16,500 ש”ח ל-10,000 או פחות.
המטרה הייתה לאתגר את עצמנו כך שנוכל לאורך זמן לחסוך יותר ולהזדקק לפחות.
אלו היו חודשיים מאד מעניינים שהעלו הרבה שאלות. הרגשתי לא מעט פעמים כמו הסטודנט או החייל חובה שפעם הייתי. הוצאות הכי קטנות, עמדו לביקורת – האם הן ראויות או לא. הוצאות גדולות כלל לא עמדו על הפרק למעט החשובות ביותר.
הורדנו בקצת את חשבון הסלולר והאינטרנט. ביטלנו ביטוח בריאות סיעודי מיותר שאפילו לא שמנו לב שאנחנו משלמים עליו. עברתי לנסיעות באוטובוס בלבד במקום ברכבת ואישתי נסעה בתחבורה ציבורית בחלק מהימים. וויתרתי על לקנות כמה כלים\צעצועים לעצמי. צמצתי את קניות אוכל הפינוקים האימפולסיבי שלי למינימום (גלידה אחת אחרי טיול חצי יום באמצע המדבר, ובקבוק מים ולחמניית שומשום לי ולילדה כשהיינו צריכים ללכת לסידורים ביום חם).
זאת תחושה הרבה יותר טובה לדעת שאתה קונה כשאתה באמת צריך או רוצה משהו, מאשר להכנס לחנות ובאוטומט לקנות משהו שיפנק אותך. אחרי שנים של פינוק עצמי מצאתי את עצמי לא פעם עומד מול מדפים מלאים בחטיפים ודברים מתוקים ולא מוצא שום דבר ש”בא לי”.
אז האם עמדנו באתגר?
בחודש הראשון הוצאנו 10,696 ש”ח.
בחודש השני הוצאנו 11,694 ש”ח.
ממוצע לחודשיים: 11,195 ש”ח.
אז לא. לא הצלחנו להוציא פחות מ-10,000, או אפילו 10,680 שזה היה הצפי להוצאות מינימום שלנו, אם כי בחודש הראשון הגענו ממש ממש קרוב למספר הזה.
רוב ההוצאות היו כצפוי, למעט כמה חריגים.
– הרכב עבר טיפול תקופתי ע”ס כ-700 ש”ח, אך כיוון שמדובר בהוצאה שנתית, החישוב של העלות מנורמל על פני שנה שלמה. ואפילו הוצאנו פחות מהצפוי על תחבורה בזכות צריכה נמוכה יותר של דלק ונסיעה בתחבורה ציבורית.
– קיוויתי שנק’ התורפה בהוצאות שלנו – בילויים ומתנות – תהיה קרובה לאפס, אך הצליחו להשתחל אליה לא מעט הוצאות. בחודשיים הללו היו חתונה, ימי הולדת ויציאות קטנות. בסה”כ הוצאנו פחות מהרגיל אבל עדיין סכום לא קטן.
– את קניות השופניג שלנו לעומת זאת הצלחנו להוריד כמעט לאפס, כאשר חצי מהסכום שכן הוצאנו זה קניה של משחק ב-steam שאני עשיתי (This War Of Mine – מומלץ).
– הוצאנו יותר על אוכל מהיר משתכננו בהתחלה. בסוף החודש הראשון ההתחלנו להרגיש קצת את הלחץ, הדגש על להביא אוכל מהבית לעבודה במקום קניית אוכל מהיר הביא לכך שהיינו צריכים לבשל הרבה יותר אוכל, גם באצמע השבוע ולא רק בשישי כרגיל. החלטנו שהאתגר עצמו לא מצדיק את תוספת הלחץ ושנתפשר על לקחת אוכל מהבית כשיש מספיק (בעיקר אחרי בישולים בשישי ואוכל בשבת מההורים) ושנקנה אוכל מהיר לצהריים כשלא. מצד שני, הוצאנו פחות על קניות לאוכל הרבה בזכות ההורים כך שבסה”כ לא הוצאנו הרבה יותר על אוכל מהצפוי והרבה פחות מהממוצע.
– הוצאות הבריאות ירדו באופן חריג בעקבות כמה שינויים בחיוב של הביטוחים. זה כנראה יתקזז עם חיובים גדולים יותר בחודשים הבאים.
האם נכשלנו?
ברמה הכמותית? כן. אבל איכותית אני מאד מרוצה.
הצלחנו להוריד את ההוצאה החודשית ביותר מ-30%, כ-5,000 ש”ח, לעומת הממוצע הרב שנתי שלנו (4 שנים אחרונות). אם נצליח לשמור על רמה כזו של הוצאות לאורך זמן, ה-5,000 ש”ח הנוספים הללו יכנסו ישר לחשבון ההשקעות ויהפכו לכ-750,000 ש”ח תוך 10 שנים!
למרות שהשאיפה לחסוך לא התחילה רק לפני חודשיים, ההישג של הפחתת ההוצאות בחודשיים הללו הוא עדיין מרשים. ההוצאה בחודש מאי היא באחוזון ה-95% ובחודש יוני באחוזון ה-80% מבחינת גודל ההוצאה החודשית. היו רק חודשיים שהוצאנו פחות מאשר שהוצאנו במאי, וזה היה בדיוק אחרי שהילדה שלנו נולדה ושנינו היינו בבית רוב הזמן (ומאז כל פעם שאני מדבר על חסכון אישתי מזכירה לי שאם אנחנו באמת רוצים לחסוך היא צריכה להפסיק לעבוד!). בלי החודשיים הללו – ההוצאה שלנו לחודש מאי היא הנמוכה ביותר מאז שאני ואישתי עברנו לגור ביחד.
מעבר לכך, 11 אלף וקצת לא כל כך רחוקים מ-10 אלף. אם היינו חייבים לרדת מתחת ל-10,000 היינו עושים זאת. אפשר לוותר על הרכב ולהוריד כ-1,000 ש”ח מההוצאות. אפשר שאחד מאיתנו ישאר בבית עם הילדה ולהוריד עוד כ-2,000. אפשר לצמצם את הוצאות האוכל לחצי אם נגור קרוב יותר להורים. רק עם השינויים הללו ההוצאה החודשית יורדת לכ-7,500 ש”ח.
הלקח – גמישות
יותר ויותר אני מבין שגמישות בהוצאה החודשית היא חיונית לתכנון הכלכלי ארוך הטווח. התוכניות שלנו לעצמאות כלכלית לא מתבססות על ההוצאות שיהיו לנו אם נחתוך את ההוצאות שלנו עד העצם, אלא על ההוצאות שלנו כאשר אנחנו חיים בנוחות וקונים את כל מה שאנחנו צריכים ומבלים ככל שאנחנו רוצים.
אם בעתיד, אילוצים כאלו ואחרים יחייבו אותנו לצמצם הוצאות אנחנו תמיד נדע שאפשר לקצץ אותם בחצי ואפילו יותר, וזה שקול מבחינת תזרים המזומנים החודשי לזה שנכפיל את החסכון שלנו פי 2 או יותר, בכח הרצון בלבד. זה הכח של היכולת לשלוט על ההוצאה החודשית.
כסף שווה יותר מכסף
מה השווי של 100 שקלים?
זאת אומנם שאלה לא קלה, אבל למעשה אנחנו מוקפים באנשים שיגידו לנו בדיוק בכמה הם מעריכים את המאה שקלים שלנו. מאה שקלים הם X ככרות לחם. הם Y ליטרים של דלק. הם Z שעות של עובד מפעל. בעיני אנשים אחרים, לכסף שלנו יש ערך ממשי, אבל הוא מותנה בזה שאנחנו נמסור את הכסף שלנו לאותם האנשים בתמורה לדבר הערך הממשי שהם נותנים לנו.
כתוצאה מכך, הרבה אנשים מאמינים שכסף שלא הומר בדבר ערך ממשי הוא חסר תועלת. כסף עודף בחשבון הוא כסף מבוזבז, ועל כן צריך להמיר אותו למשהו בעל ערך. אין צורך לחסוך כסף כיוון שאפשר לקנות כל דבר שרוצים בתשלומים או עם הלוואות מבלי לשלם את קנס חוסר היעילות של כסף ששוכב מת בעו”ש.
אבל עד כמה שזה אולי לא אינטואיטיבי – לכסף עודף יש ערך אמיתי ומוחשי. והערך הזה שווה הרבה כסף.
כסף עושה כסף
“העשירים נהיים עשירים יותר” זה לא רק סלוגן של אי שוויון חברתי, זה מתמטיקה פשוטה – שני אנשים שלאחד מהם יש יותר כסף מהשני וממנפים אותו באותו האופן – יגדילו את הפער ביניהם באופן אקספוננציאלי לאורך השנים. אני כבר שומע אתכם חושבים – “ברור, מנכ”ל חברת עושק בע”מ עושה יותר כסף ממני ולכן הכסף שלו גם עושה לו יותר כסף ממה שאני יכול לעשות לעצמי והוא תמיד יהיה עשיר יותר ממני”.
זה אולי נכון, אבל התחרות שלכם היא לא מול מי שיש לו יותר כסף מכם, התחרות שלכם היא מול עצמכם.
גרסה אחת שלכם לא יודעת מה לעשות עם מאה שקלים. הגרסה הזאת נמצאת כרגע בקניון מפנקת את עצמה בחיים של עבדות ועוני.
גרסה שניה שלכם קוראת על התנהלות פיננסית חכמה יותר, והולכת להפוך במרוצת השנים לעשירה יותר באופן אקספוננציאלי מהגרסה הראשונה.
שימושים לכסף
אז מה אפשר לעשות עם כסף עודף שיתן לנו ערך?
לקבל תנאים טובים
אם יש מישהו שאוהב את הכסף שלכם יותר מכם, זה הבנק שלכם. ולא רק הוא, חברות האשראי, הביטוח ובתי ההשקעות כולם ישמחו אם תפקידו את הכסף שלכם אצלם. ככל שתפקידו יותר כסף, כך הם ישמחו יותר ויציעו לכם תנאים טובים יותר. חלקם אפילו ישלמו לכם כסף רק בשביל הזכות לשמור על הכסף שלכם, כמו מענקי הצטרפות של בנקים מסויימים. כמו כן, הם ישמחו לתת לכם פטורים מעמלות והנחות בעמלות מתקדמות יותר כמו המרות מט”ח ומסחר. בטווח של שנים בודדות, העמלות בלבד מצטברות לאלפי שקלים.
לבטח את עצמנו
ביטוח בגדול זה חישוב של תוחלות. אם יש לי סיכוי של 1:100 בשנה לדפוק טוטאל-לוס טלפון נייד שעולה 1,000 שח, אז לשלם לביטוח 10 שקלים בשנה כדי שיחזיר לי 1,000 אם הטלפון נפדק זה שקול בתוחלת ללא לשלם לביטוח כלל ולהוציא מהכיס 1,000 ש”ח בעצמי. אבל חברות הביטוח לא עושות לנו טובות, אם הם העריכו את הסיכויים באותו אופן, הם יקחו מאיתנו אקסטרה – נגיד 20 ש”ח, וכעת אני מבטח את הטלפון ב-10 ש”ח בדיוק כמו מקודם ומעשיר את חברת הביטוח ב-10 ש”ח נוספים סתם, פשוט כי נמנעתי מלקחת את הסיכון על עצמי. בכל תרחיש שבו אנחנו יכולים לקחת את הסיכון על עצמנו מבלי להסב נזק משמעותי לחסכונות שלנו, כדאי לנו לבטח את עצמנו. ככל שיש לנו יותר כסף, כך יש יותר דברים שבהם אנחנו יכולים לבטח את עצמנו ולהמנע מלשלם לחברות הביטוח.
לקנות ללא תשלומים
רכישה בתשלומים זה סימן מובהק של מנטליות שמנציחה עוני. אם אין לכם מספיק כסף בעו”ש בשביל לממן רכישה כלשהי בכרטיס אשראי אז אתם לא יכולים להרשות את זה לעצמכם בכלל. תשלומים לעולם לא פוטרים בעיה של מחסור בכסף, הם רק מחריפים אותה. לא רק שרכישה בתשלומים מלווה לעיתים בעמלות וריביות נוספות, אלא היא מעוותת את צורת החשיבה – אני מרוויח 10,000 בחודש והתשלום הזה יוריד לי רק 200 ש”ח בחודש אז אני יכול להרשות את זה לעצמי, זאת חשיבה שגורמת לזה שבחיוב אשראי שלכם יש תריסר פריטים בני חצי שנה ויותר, שאולי כבר נמצאים בפח או זרוקים במדף כלשהו, ועדיין יורדים לכם כל חודש בחשבון. בחיוב אשראי שלי יש אפס חיובים בתשלומים ולא היה אפילו אחד בשנים האחרונות. קנו בחיוב אחד, או שאל תקנו בכלל.
להמנע מחובות והלוואות
אם רכישה בתשלומים של אשראי זה קוץ בתחת, אז חוב זה בזנ”ט חלוד משופד דרך הכליה השמאלית. כמו שוט של וודקה, סוכר או דופאמין – הלוואה עוזרת לנו בטווח הקצר ומעמיקה בטווח הארוך את הבור הכלכלי שבגלל לקחנו הלוואה מלכתחילה. לרוב מה שאנשים לא מסוגלים לגהץ באשראי, הם יקנו עם הלוואה – רכב, חתונה, טיול גדול או תואר. אבל בסכומים גבוהים יותר העלות והסיכון עולים בהתאם. הריביות על הלוואות בד”כ גדולות יותר, וגם הסכומים שאנחנו מתחייבים להחזיר גדולים יותר ואף עלולים לסכן את היציבות הכלכלית שלנו אם נתקל בקושי זמני להחזיר את התשלומים. אם קנינו רכב ב-100,000 ש”ח והוא הלך קפוט, איבדנו 100,000 ש”ח, שגם ככה יכולנו להרשות לעצמנו מלכתחילה. אבל אם לקחנו הלוואה של 100,000 ש”ח בהנחה שתמיד נוכח למכור את הרכב ולהחזיר את החלק הארי של ההלוואה וגם הרכב הלך קפוט, אז אנחנו עכשיו בצרה צרורה שעלולה לעלות לנו ביותר ממה שתכננו. כל הוצאה שאנחנו מסוגלים לעשות בכוחות עצמנו ללא הלוואה, חוסכת לנו לא רק הר של כסף אלא גם הרים של צרות ודאגות.
לשמור על ערך
רוב הדברים שאנחנו קונים לא נשארים איתנו הרבה זמן. תעשו חישוב זריז בראש – תעריכו באופן גס מה שווי כל החפצים שלכם – אולי בין 100 ל-200 אלף כולל רכב או בין 500 ל-600 אלף כולל החלק של הדירה שכבר שולם? וכעת תעריכו באופן גס כמה הכנסתם עד היום, נגיד 15,000 נטו בחודש למשפחה ב-10 שנים זה 1.8 מיליון ש”ח. הפער בין המספרים הללו זה כל הכסף שהתנדף באוויר בצורת בלאי, פחת, צואה וסתם דברים שנזרקו מחוסר שימוש. אפילו אם נותנים לכסף להשחק עם האינפלציה, הוא עדיין שומר על ערכו טוב יותר מאשר ערימת הגאד’טים במדף שהסוללה אוטוטו נוזלת מהם ושקית הזבל המלאה שמורידים כל יום לפחים שעולים על גדותיהם.
להשקיע
מבלי להכנס כרגע לנושא של השקעות, אציין רק שהבסיס לכל השקעה הוא העובדה שהערך המינימלי של כסף הוא הריבית במשק. כאשר הריבית היא 1%, על כל 100 שקל שתשימו בצד הבנק יתן לכם שקל אחד מתנה כל שנה עם אפס סיכון. זה השווי של הכסף שלכם. השווי של שטר מאה שקלים ביד הוא שקל אחד בשנה. תחשבו על זה כמו גרעין חמניה. אפשר לאכול אותו ולהגיד שהערך שלו הוא הערך הקלורי שקיבלתם מלעכל אותו. אבל אפשר גם לשתול אותו באדמה ותוך מספר שנים הצמח שיגדל ממנו ינביט לכם עוד גרעיני חמניה. לכסף יש ערך כי הוא מייצר כסף.
להנות מבטחון כלכלי
אדם שחי ממשכורת למשכורת תולה את החיים שלו בגחמותיהם של המנהל שלו, של החברה שבה הוא עובד ובעלי המניות שלה, במצב המשק, שער הריבית, שער הדולר, בהשלכות של חרם כלכלי או של מלחמה מתזדמנת. כל תנועה קטנה של אחד מאלפי הגורמים שאין לו כל שליטה עליהם עלולה לזעזע את חייו. את תחושת הרוגע והבטחון בידיעה שגם אם לא נוכל לעבוד, יש לנו מספיק כסף למחיה לשנה או שנתיים או עשרים, לא ניתן לקנות דרך המשכורת. ניתן רק לקבל אותה בחינם כאשר חסכנו מספיק כסף בצד.
לא לשים זין
כשם שבחור שנואש לאהבה לא ימצא אותה, כיוון שצנחת הייאוש מרחיקה ממנו את מה שהוא מחפש, כך גם עם כסף. מי שצריך כסף, הכסף בורח ממנו, אבל למי שלא אכפת יגלה שהכסף בא אליו. איך זה יכול להיות? תחשבו על המרואיין שאכפת לו יותר מכמה העבודה משלמת מאשר האם היא מעניינת. או על העובד שדואג יותר ללקק לאנשים שיתנו לו העלאה בשכר מאשר לעשות עבודה טובה. או לאיש המכירות שדואג יותר למכור בכל דרך, מאשר לדאוג לטובת הלקוחות שלו. איך יראה העתיד הכלכלי שלהם לעומת אלו שלא אכפת להם מהכסף, שיש להם כבר מספיק. האנשים הכי מצליחים לא עושים את העבודה שלהם בשביל הכסף, הם עושים אותה כי הם רוצים. וזה נותן להם כח. כח להגיד לאנשים אחרים “פאק יו” (אפשר גם להגיד רק בלב), כאשר מישהו מבקש מהם משהו שנוגד את האמונות שלהם, הערכים שלהם או הרצונות שלהם. זה גם מסרס את הכח של הממונים עליהם להגיד להם מה לעשות. ללא מקל להצליף בכם, אנשים יתחילו להציע לכם יותר ויותר גזרים בתמורה לכך שתסכימו לעבוד איתם.
לפרוש מהמירוץ
עם מספיק כסף, אפשר להפסיק לעבוד בשביל כסף לחלוטין. מרגע זה והילך, כל עיסוק שאנחנו בוחרים לעשות, בין אם הוא קשור למקצוע שלנו או לא, ובין אם הוא מכניס לנו כסף או לא, מפסיק להיות בגדר עבודה, עם יחסי עובד-מעביד ושכר שמתגמל אותנו על המאמץ שלנו, והופך להיות לבחירה חופשית של עיסוקים שתורמים לנו הכי הרבה אושר, הגשמה עצמית או תחושת שליחות. כשאנחנו מפסיקים לשאול את עצמנו, איפה נרוויח הכי הרבה, ובמקום זה שואלים איפה נוכל להנות ולתרום הכי הרבה, כל הפרספקטיבה על מהי בכלל עבודה משתנה מקצה לקצה.
כסף חינם
המסקנה מכל זה היא ששקל בחשבון שווה הרבה יותר מהשווי השקלי שלו. שקל בחשבון שווה שקל אחד פלוס כל ההטבות, המתנות, החופש מריביות וחובות, פלוס ריביות ודיבידנדים שמגיעים אלינו במקום שיצאו מאתנו לאחרים, ופלוס עצמאות וחופש שניתן לקנות רק בכסף שחסכנו.
שני שקלים שווים שני שקלים פלוס פי שניים מכל הערך הנוסף של שקל אחד. 100,000 שקלים שווים 100,000 שקלים פלוס פי 100,000 הערך הנוסף של שקל אחד.
הערך הזה נצבר ואף מגדיל ומחזק את עצמו בלולאה סגורה שהיא הדבר הכי קרוב שיש בעולם לפרפטום מובילה. עוד כסף מייצר עוד כסף שמייצר עוד כסף.
וכל זה לא עולה לכם כלום.
הכסף עדיין נשאר זמין עבורכם לכל שימוש שתרצו לעשות בו. ובזמן הזה הוא מספק לכם מתנות חינם כאות תודה על זה שנתתם לו לבלות בחברתכם ולא בחברתם של אנשים אחרים.
רבים האנשים שמתקשים לחסוך כסף, כיוון שהם מקבלים הנאה רגעית ומיידית מעצם האקט של לבזבז את הכסף שלהם. הם חשים שהכסף בחשבון הוא לא יותר מספרות חסרות תועלת שניתן לגאול אותן מיסוריהן רק בקניון הקרוב. אם אתם גם מרגישים כך, אז החדשות הנהדרות הן שאחרי שתלמדו להרגיש את התועלת שכסף יודע לתת לכם בחינם, תגלו שהמנעות מהוצאה נותנת לכם תחושת הנאה עמוקה יותר ומתמשכת יותר מזו של בזבוז. הוצאה כספית חפוזה שעצרתם את עצמכם מלבצע, תשרת אתכם מעתה לשארית חייכם. היא תתן לכם עוד כח, עוד חופש ועוד כסף שיתן לכם בתמורה עוד כח, חופש וכסף.
איך איבדתי את המיליון הראשון שלי
לא כל יום מאבדים מיליון שקל. למעשה, זה לקח לי יותר מיום אחד. בשביל להבין איך זה קרה, אנחנו צריכים לחזור כמה שנים אחורה, כאשר הייתי צעיר יותר, יפה יותר ויכולתי להיות במיליון אחד עשיר יותר.
אחרי 12 שנות בי”ס, כמה עבודות זמניות, 3 שנות אוניברסיטה ו-3 שנות שירות חובה, בגיל 24 לראשונה התחלתי להרוויח משכורת. ביום אחד ההכנסה שלי עלתה פי 10! אני לעולם לא אשכח את הרגע שבו לראשונה הרגשתי חופשי לשאול את עצמי בשקם – “מה אני רוצה?” במקום – “מה אני יכול להרשות לעצמי?”. מאותו רגע ועד היום, מעולם לא הרגשתי שאני לא יכול להרשות לעצמי משהו שאני רוצה. זה הגיע למצב שכשעוד היו שואלים אותי מה אני רוצה ליומולדת, הייתי אומר שאני לא רוצה שום דבר כי יש לי כבר הכל. היום כבר יודעים לא לשאול. איכשהו, מחטיף שוקולד בשקם ודרך כמה טיולים בחו”ל, רכבי ליסינג ומסעדות יוקרה, הצלחתי תוך כחמש שנים להוציא מיליון שקלים. יאמר לזכות אישתי שהיא עזרה לי עם זה לא מעט (תעיד על כך עדשת ה- Canon L שצוברת אבק במגירה).
למזלנו, אנחנו מתעדים בפרוטרוט את כל ההוצאות שלנו, אז זה די קל לראות לאן כל הכסף הזה הלך. להלן האמת המביכה על איך שרפנו מיליון שקלים בחמש שנים:
- 267 אלף שקל על כל הדירות שגרנו בהן. בעיקר שכ”ד וכולל חשבונות ארנונה, ועד, גז, חשמל ומים.
- 191 אלף שקל על כל המכוניות שנסענו בהן, כולל דלק, ביטוח, תיקונים, רשיונות, טסטים, חניה וירידת ערך (במקום עלות הרכישה, אנחנו סופרים את ירידת הערך).
- 158 אלף שקל על כל הדברים שקנינו לעצמנו, כולל בגדים, מוצרי חשמל ורהיטים לבית, מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים, ציוד צילום ומשחקים.
- 147 אלף שח על כל מה שעשה לנו כיף, כולל טיולים, חוגים, מתנות לאחרים ובילויים.
- 138 אלף שקל על כל הדברים שאכלנו, בבית ובחוץ.
- 30 אלף שקל על זמן של אנשים אחרים ששמרו לנו על הילדה.
- 28 אלף שקל על שיחות בטלפון וגלישה באינטרנט.
- 27 אלף שקל על בריאות והגיינה.
- 16 אלף שקל על השכלה, עלויות אוניברסיטה בעיקר.
- 15 אלף שקל על כסף מזומן שהתנדף עם הרוח לארץ עוץ על דברים שלא תועדו.
- 8 אלף שקל על שירותים שאנשים אחרים עשו עבורנו אבל יכולנו לעשות לבד במאמץ סביר כמו ראיית חשבון, הובלה, תיקונים.
- 4 אלף שקל על עמלות שונות.
אאוץ. אלו סכומים מגוכחים! אם מישהו היה לוקח לנו מיליון שקל מחשבון הבנק, המקלדת שלי היתה עוברת מטאמורפיזם לנבוט עם קוצים עשויים מזעם טהור. אבל את המיליון הזה איבדנו כמעט ובלי לשים לב. אתם בטח חושבים שאני מרוויח שכר מנכ”ל ומרשה לעצמי לבזבז מיליונים כל כמה שנים, אבל המציאות שלנו היא ממוצעת למדי. קחו משפחה טיפוסית – הכנסה חודשית ממוצעת למשק בית בשנת 2013 לפי הלמ”ס הייתה 14,622 ש”ח נטו. זה אומר שמשפחה ממוצעת מכניסה הבייתה מעל מיליון ש”ח נטו כל 6 שנים! והנתון הזה רק משתפר משנה לשנה ככל שהשכר הממוצע במשק עולה בהתמדה, וזה גם אחרי שמתחשבים באינפלציה.
איך זה קורה? איך אנחנו נותנים לעצמנו לשרוף מיליוני שקלים מבלי לשים לב, וחלקנו עוד מעזים להיות עם מינוס בבנק? אני חושב שהתשובה היא שכולנו חווינו בנקודה כזאת או אחרת בחיים את התחושה המשחררת של “עכשיו אני יכול להרשות לעצמי” אבל אנחנו שוכחים למתן את עצמנו ובמקום זאת כובלים את עצמנו להרגל של הוצאות ובזבוזים. אנחנו לוקחים את הכסף החדש שלנו, ממלאים איתו מיכל דלק ושורפים את כולו בנסיעות מעגליות בין העבודה והבית. קונים רכבים חדשים שמאבדים מערכם כל שנה סכום השקול למשכורת או שתיים (הרי שחייבים להחליף לרכב חדש כל שלוש שנים!). קונים בתים עם כסף שאין לנו, עם מספיק חדרים בשביל לאכלס ילד בכל חדר, את הדוד מארה”ב, את כל המשפחה בפסח, עם חדר לעבודה וחדר לצעצועים, כשבפועל רוב השנה החדרים ריקים בזמן ששני ההורים בעבודה והילדים בלימודים\קייטנות\גנים\צהרונים שכולם עולים עוד כסף ומתוזמנים היטב עם המנקה כדי שיהיה לה מספיק זמן לסדר את הבית מבלי שנצטרך לראות אותה ולשלם אקסטרה ברגשות אשם. עוד כסף על ספות חדשות. עוד על בגדים לעונה החדשה. עוד ועוד ועוד.
לא משנה כמה כסף נרוויח, תמיד יימצא עוד מקום שצריך אותו. שחייב אותו. שבלעדיו אנחנו נרגיש מתכלבים ולא מוכנים לרדת ברמת חיים שלנו בשביל לחסוך כמה שקלים. כשזה מגיע להוצאות של כסף רובנו מתנהגים כמו ילדים קטנים על קרוסלה מסתובבת, אנחנו ממשיכים לסובב אותה עוד ועוד עד אובדן חושים כיוון שלהאט אותה גורם לנו לתחושת לסחרחורת. אבל זה לא יכול להמשך לנצח. ברגע שזרם הכסף שמניע את הקרוסלה יפסק, אנחנו נמצא את עצמנו שרועים על הדשא מסוחררים וחסרי כל. אם אנחנו רוצים לשמור את המיליונים הבאים שנרוויח לעצמנו, צריך לרדת מקרוסלת הכסף.
איך חסכנו 424 ש”ח בקניה אחת
לפני כמה ימים האישה מספרת לי שהולך להגמר לנו התחליף חלב. לא התרגשתי. מכסימום הילדה תאכל לחם (היא באמת אוהבת לחם!). ואז היא המשיכה ואמרה שאנחנו גם בחבילה האחרונה של החיתולים. עכשיו היה לה את תשומת הלב שלי!
אחרי מחקר מעמיק של אישתי ב-MySuperMarket איפה הכי כדאי לקנות, היא גילתה שיש עכשיו שפל חסר תקדים במחירים של שניהם. ברגע שהיא הראתה לי את זה עשיתי ניתוח טכני מקיף והאינדיקטור של “צייר קו שרירותי שעובר דרך כמה שיותר נקודות” צעק לי “תקנה!”. אז אני צעקתי “תקני!” והיא הזמינה שלושה מכל אחד…….
אבוי! הכוונה שלה הייתה טובה, אבל הביצוע לוקה בחסר. כמו רוב האנשים, היא רגילה לעשות קניות במנות “סטנדרטיות” – כמות שתספיק לשבוע או לחודש, תלוי בסוג המוצר, ובמחיר שלא חורג מכמה מאות שקלים. בנק’ הזאת הפעלתי את כלל הפי-4 שלי:
“אם אתה לא בטוח שיש לך מספיק, תכפיל פי-4.”
המצאתי את הכלל הזה עכשיו, אבל הוא נשמע לי די טוב :) סך ההזמנה שלנו היתה על סך 1083 ש”ח. זה הכי קרוב שהגענו אי פעם לשיא כל הזמנים שלנו – קניות בסך 1290 ש”ח שעשינו כדי למלא את הדירה בכל-טוב כשרק עברנו לגור ביחד. אבל שלא כמו אז, הפעם הקניה הייתה יעילה במיוחד. כחובב גרפים מושבע, אני מעריץ את גרף המחירים ההיסטורי ש-MySuperMarket מציג עבור כל אחת מהרשתות. זה נותן שפע של מידע על הרגלי התמחור של הרשתות, על טווח המחירים הנורמלי ומחירי השפל שבהם צריך לקנות בכמויות כבירות כאילו האפוקליפסה מגיעה. או פסח. מה שבא קודם.
אם היינו קונים במחירים ממוצעים, נגיד פעם בשבוע במחיר מדף – היינו משלמים כ-1507 ש”ח על הכמות שקנינו. ואם היינו קונים בתזמון רע במיוחד היינו משלמים 1677 ש”ח.
עם קצת תזמון טוב וקניה בכמויות – חסכנו בקניה זו 424 ש”ח. כיוון שהכמות שקנינו תספיק לנו לכשלושה חודשים, אם נשליך קדימה נראה שמדובר בחסכון שנתי של כ1700 ש”ח. ובטווח של 10 שנים, כ-22,000 ש”ח!
בדיעבד, אני חושב שהיינו צריכים להפעיל את כלל הפי-4 לפחות פעמיים. (או 4 ?).